הגירה image
לנושא ההגירה נחשפתי באופן מעמיק כאשר כתבתי התזה שלי ל MA בנושא של שימור זהות ושפה אצל בני מהגרים, בעת שהותי בניו-יורק בתחילת שנות האלפיים.
בתקופתנו המתאפיינת במוביליות גלובלית ופתיחות בין תרבותית, אני פוגשת לעיתים קרובות זוגות שאחד מבני הזוג היגר לטובת הקשר והזוגיות. במצבים אלה ניכר שההקשר של ההגירה הופך להיות גורם משמעותי ביחסים. החיים בסביבה שבה אחד מבני הזוג תלוי בעזרה ובתיווך של בן הזוג השני, שאחד מרגיש שעשה ויתור למען האחר, מצבים שבן זוג אחד חי בשפה ובתרבות שגדל בה והשני לא מייצרים באופן מובנה חוסר איזון [SY1] ומביאים לתוך הזוגיות, והמשפחה אתגרים חדשים ובלתי צפויים. אלמנטים בין תרבותיים במו בחירה באופן הגידול של המשפחה, המסרים הקשר עם משפחת המוצא, דת ומסורת ושפת הדיבור הם רק חלק מהנושאים שאנחנו נדרשים להם תוך כדי הטיפול.
אני מאמינה שהגירה היא פעמים רבות גם הזדמנות עבור הזוגיות. ניכר שמלכתחילה מדובר במשפחה או בזוג שעושים מאמץ מודע וגדול עבור הקשר או אורח החיים המשותף. מדובר לרוב במי שיודעים להיות בתנועה, לשנות, להחזיק בחלומות משותפים ובאופטימיות, כוחות שהם משאב בכל דרך משותפת ובוודאי בטיפול.